וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (ס)
האָט שִמְעִי געזאָגט צום מלך: גוט איז דאָס װאָרט; אַזױ װי מײַן האַר דער מלך האָט גערעדט, אַזױ װעט דײַן קנעכט טאָן. און שִמְעִי איז געזעסן אין ירושלים פֿיל טעג.
מצודת דוד
טוב הדבר. רצה לומר: הדבר הזה הגון הוא מצד עצמו, וחפץ אני בזה, אם כן בוודאי אהיה נזהר בדבר המלך: